ת"א 28951/08, קרביץ שלום נ' פלר אליהו
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
13.11.2008
העובדות:
1. התובע הגיש תביעה במסגרת תביעות קטנות כנגד הנתבע אשר הינו פסיכיאטר במקצועו ובמסגרת תפקידו מספק חוות דעת למוסד לביטוח לאומי. ביום 24/10/06 התקיים דיון בועדת ערר במוסד לביטוח לאומי בעניינו של התובע. התובע טוען כי בניגוד למסמכים אשר הוגשו לו, קבע הנתבע מסקנה מוטעית לפיה התובע לא סיים את שירותו הצבאי. התובע נאלץ לשכור לשם הוכחת הטענה עו"ד אשר יאמת את גרסתו לפיה אכן שירת שירות מלא. התובע מעריך את נזקיו בגין שכ"ט עו"ד וכן טלפונים שנעשו בסך 9,000 ש"ח וכן נזקים נוספים בגין עיכוב ההליך בקביעת הנכות למשך שנה עד לסיום ההליך המשפטי בסך מוערך של 8,000 ש"ח.
2. לגישת הנתבע יש לדחות את תביעתו של התובע על הסף לאור העובדה כי לנתבע קיימת חסינות מכוח היותו בעל תפקיד בוועדה רפואית אשר ממלאת תפקיד מעין שיפוטי וזאת לאור סעיף 118 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה -1995 ולאור טענתו כי תפקידו חוסה תחת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
החלטה:
1. רשימת עילות המחיקה שבתקנה 100 איננה רשימה סגורה, וביהמ"ש רשאי, במסגרת סמכותו הטבעית, להיזקק לעילת מחיקה שאיננה מנויה בתקנות, אולם יעשה זאת רק במקרים חריגים. השימוש בסמכות המחיקה מחמת היעדר עילה ייעשה רק במקרים בהם התובענה איננה ניתנת לתיקון. הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות, אלא בבדיקה פורמלית טכנית ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות.
2. ישנו טעם רב בטענות הנתבע לפיה פעולותיו אשר נעשות במסגרת תפקידו כפסיכיאטר מטעם המוסד לביטוח לאומי נופלות לגדר החסינות המוענקת למבצע פעולה מעין שיפוטית.
3. המונח "שיפוט" או "שיפוטי" הוא מונח רחב ומופשט ומתוכנו לא ניתן ללמוד באשר להיקף התפרסותו. כאשר אנו דנים במונח "פעולה מעין שיפוטית", הקושי גדל שבעתיים. השימוש במינוח "מעין" מלמד, כי נדרשת השוואה או התאמה למונח אחר ואין אפשרות להגיע להגדרה מדויקת וחד משמעית של המונח עצמו.
4. הפסיקה בישראל מכירה בחסינות מפני אחריות בנזיקין של עובד ציבור שאינו שופט, או גוף ציבורי, שאינו בית משפט, אך משתייך באופן ארגוני או באופן פונקציונלי במובהק- לרשות השופטת. לפי מבחן זה, כדי שתחול החסינות צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים והם כי: הפונקציה המבוצעת על ידי עובד הציבור או הגוף הציבורי היא מבחינתם של דיני הנזיקין, פונקציה שיפוטית וההליך אשר במסגרתו מבוצעת הפונקציה, הוא הליך דמוי הליך שיפוטי.
5. יתכן ונגרם לתובע עוול, אך אין זה נכון וראוי שעוול יתוקן ע"י הגשת תביעה כספית בבית משפט השלום כנגד ועדות סטטוטוריות וחבריהן. הדרך לתקוף את החלטותיהם היא על ידי ערעור בדרך שקבע החוק ולא על ידי ניסיון להלך אימים כלפי אישים המשמשים כערכאות מעין שיפוטיות בניסיון להשפיע על החלטותיה המקצועיות.
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
13.11.2008
העובדות:
1. התובע הגיש תביעה במסגרת תביעות קטנות כנגד הנתבע אשר הינו פסיכיאטר במקצועו ובמסגרת תפקידו מספק חוות דעת למוסד לביטוח לאומי. ביום 24/10/06 התקיים דיון בועדת ערר במוסד לביטוח לאומי בעניינו של התובע. התובע טוען כי בניגוד למסמכים אשר הוגשו לו, קבע הנתבע מסקנה מוטעית לפיה התובע לא סיים את שירותו הצבאי. התובע נאלץ לשכור לשם הוכחת הטענה עו"ד אשר יאמת את גרסתו לפיה אכן שירת שירות מלא. התובע מעריך את נזקיו בגין שכ"ט עו"ד וכן טלפונים שנעשו בסך 9,000 ש"ח וכן נזקים נוספים בגין עיכוב ההליך בקביעת הנכות למשך שנה עד לסיום ההליך המשפטי בסך מוערך של 8,000 ש"ח.
2. לגישת הנתבע יש לדחות את תביעתו של התובע על הסף לאור העובדה כי לנתבע קיימת חסינות מכוח היותו בעל תפקיד בוועדה רפואית אשר ממלאת תפקיד מעין שיפוטי וזאת לאור סעיף 118 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה -1995 ולאור טענתו כי תפקידו חוסה תחת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
החלטה:
1. רשימת עילות המחיקה שבתקנה 100 איננה רשימה סגורה, וביהמ"ש רשאי, במסגרת סמכותו הטבעית, להיזקק לעילת מחיקה שאיננה מנויה בתקנות, אולם יעשה זאת רק במקרים חריגים. השימוש בסמכות המחיקה מחמת היעדר עילה ייעשה רק במקרים בהם התובענה איננה ניתנת לתיקון. הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות, אלא בבדיקה פורמלית טכנית ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות.
2. ישנו טעם רב בטענות הנתבע לפיה פעולותיו אשר נעשות במסגרת תפקידו כפסיכיאטר מטעם המוסד לביטוח לאומי נופלות לגדר החסינות המוענקת למבצע פעולה מעין שיפוטית.
3. המונח "שיפוט" או "שיפוטי" הוא מונח רחב ומופשט ומתוכנו לא ניתן ללמוד באשר להיקף התפרסותו. כאשר אנו דנים במונח "פעולה מעין שיפוטית", הקושי גדל שבעתיים. השימוש במינוח "מעין" מלמד, כי נדרשת השוואה או התאמה למונח אחר ואין אפשרות להגיע להגדרה מדויקת וחד משמעית של המונח עצמו.
4. הפסיקה בישראל מכירה בחסינות מפני אחריות בנזיקין של עובד ציבור שאינו שופט, או גוף ציבורי, שאינו בית משפט, אך משתייך באופן ארגוני או באופן פונקציונלי במובהק- לרשות השופטת. לפי מבחן זה, כדי שתחול החסינות צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים והם כי: הפונקציה המבוצעת על ידי עובד הציבור או הגוף הציבורי היא מבחינתם של דיני הנזיקין, פונקציה שיפוטית וההליך אשר במסגרתו מבוצעת הפונקציה, הוא הליך דמוי הליך שיפוטי.
5. יתכן ונגרם לתובע עוול, אך אין זה נכון וראוי שעוול יתוקן ע"י הגשת תביעה כספית בבית משפט השלום כנגד ועדות סטטוטוריות וחבריהן. הדרך לתקוף את החלטותיהם היא על ידי ערעור בדרך שקבע החוק ולא על ידי ניסיון להלך אימים כלפי אישים המשמשים כערכאות מעין שיפוטיות בניסיון להשפיע על החלטותיה המקצועיות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
